לאור ההתפתחויות המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התוכן של תשלומים מרחוק, בנק ישראל בוחן מזה מספר שנים הנפקה של מטבע דיגיטלי שיקרא "השקל הדיגיטלי". האם "השקל הדיגיטלי" יהפוך לביטקוין החדש?
באוקטובר 2020 הפכה איי הבהאמה למדינה הראשונה שהנפיקה מטבע דיגיטלי לציבור הרחב בשם "Sand Dollar". למי שפחות מכיר נספר כי איי הבהאמה מורכבים מקבוצה של כ-700 איים באוקיינוס האטלנטי, כאשר בתקופות הקיץ והסתיו מצויות לא מעט סופות הוריקן שגורמות נזק רב לתשתיות ואבדות בנפש. בכדי להנגיש את השירותים הפיננסיים לכלל תושבי האיים, הנפיק הבנק המרכזי של איי הבהאמה את המטבע הדיגיטלי ונתן אפשרות לאזרחי המדינה לשלם באמצעות אפליקציות וכרטיסים ייעודיים שהנפיק.
אצלנו בישראל, לאור ההתפתחויות המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התוכן של תשלומים מרחוק, בנק ישראל בוחן מזה מספר שנים הנפקה של מטבע דיגיטלי שיקרא "השקל הדיגיטלי", שאולי יחליף בעתיד את השקל המסורתי ואמצעי התשלום הדיגיטליים הרגילים שכולנו מכירים. מה בכלל האינטרס של בנק ישראל לשקול הנפקת "שקל דיגיטלי" ולמה להמציא מחדש מטבע ולא לאמץ מטבעות דיגיטליות שכבר קיימים בעולם כדוגמת: ביטקוין, אתריום ותת'ר?
מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי – מושג חדש?
כסף דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC – Central Bank Digital Currency) אינו מושג חדש. הבנקים המסחריים כדוגמת: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי, בנק דיסקונט ועוד מחזיקים חשבונות בבנק ישראל, ומחייבים ומזכים אחד את השני בחשבונות באופן שוטף בצורה דיגיטלית. החידוש הוא מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (Retail CBDC), שמונפק לציבור הרחב ומאפשר לו להשתמש לצרכיו הכלכליים בנוסף למטבע הפיזי.
נכון להיום, אנחנו כציבור עושים שימוש בכסף פיזי עם התחייבות של בנק ישראל כלפינו לשווי המזומנים וליכולת להשתמש בהם. בנוסף אנו עושים שימוש בכסף בנקאי דיגיטלי, כאשר הבנקים המסחריים מתחייבים כלפינו, כלקוחותיהם מחזיקי החשבונות, שניתן לעשות שימוש בכסף הבנקאי. שמירת כסף מזומן טומנת בחובה סיכון לאבדו או גניבתו, בד בבד בקושי לשלם איתו סכומים גבוהים ובמיוחד לאור רגולציית ההגבלה בשימוש במזומן. לעומת זאת, תשלום בכסף דיגיטלי בנקאי אמנם פשוט יותר תפעולית עם רמת אבטחה גבוהה יותר, אבל מחייב חשבונות בנק פעילים של שני הצדדים. בהשוואה לשתי האופציות המוכרות, מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי הוא אמצעי תשלום דיגיטלי נגיש לכל אחד ואחת, עם התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיקים בו. במודל האידיאלי והפרקטי, המטבע הדיגיטלי יונפק על ידי הבנק המרכזי וייפתח לשימוש לציבור הרחב לשימוש על ידי "ספקי שירות" כדוגמת: בנקים, חברות פינטק, חברות ביגטק, חברות כרטיסי אשראי ועוד. אותם ספקי השירות ייפתחו חשבונות או ארנקים דיגטליים לציבור הרחב ויהיה ניתן להמיר את המטבע הדיגיטלי בקלות לכסף בנקאי.
בין מטבעות דיגיטליים למטבעות קריפטוגרפים
מטבעות קריפטוגרפים (ביטקוין, ריפל ועוד) מוכרים גם כמטבעות מבוזרים והינם נכס דיגיטלי מוצפן (קריפטוגרפיה = הצפנה, אשר משמש כאמצעי חליפין לתשלום ומסחר. המטבעות עצמן פועלים על תשתית טכנולוגית כדוגמת מערכת הבלוקצ'יין בה נרשמים כל העסקאות הפיננסיות במטבעות באופן אנונימי ומוצפן בין המשתמשים ברשת. בין המטבעות הקריפטוגרפים למטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים קיימים הבדלים מהותיים, כדוגמת:
- מטבעות קריפטו על פי רוב הינם מטבעות מבוזרים, שאינם משויכים למדינה כזאת או אחרת ואין גורם מרכזי שמנהל אותם. לעומת, מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי מונפקים על ידי הבנק המרכזי של אותה מדינה והוא זה שמנהל אותם וקובע את אופן השימוש והרגולציה שתחול עליהם.
- במטבעות קריפטו האנונימיות היא שם המשחק, מה שמוביל ללא מעט שימוש בהם כאמצעי להלבנת הון ופעילויות בלתי חוקיות. לעומת זאת, במטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי עניין האנונימיות לא יתאפשר מפאת הפיקוח עליו, ועל פניו הכיוון בבנקים המרכזיים שדנים בסוגיה הוא שמתחת לגובה עסקאות או סף מסוים של אחזקה ניתן יהיה לשמור על אנונימיות.
- התנודתיות בערכם של מטבעות הקריפטו גבוהה מאוד, כדוגמת הירידות החדות במטבע הביטקוין של מעל 20% בחודש דצמבר האחרון (2021). מכיוון שערכם לא יציב, קשה מאוד להשתמש בהם כאמצעי תשלום. בחוק בנק ישראל נכתב כי תפקידו של הבנק הוא "לשמור על יציבות המחירים", כלומר לדאוג לכך שכח הקנייה שלנו כאזרחים נשמר בזכות כך שערכו של השקל נשאר יציב. לכן, בהנפקת מטבע דיגיטלי הבנק המרכזי יהיה מחוייב תמיד להמירו ביחס של 1:1 עם שקל מזומן.
למרות ההבדלים, ישנם קווי דמיון בין שני סוגי המטבעות ובמיוחד האפשרות לביצוע תשלום באופן מיידי ללא מעורבות צד שלישי, פעולה הנקראת "סליקה בזמן אמת". לדוגמא, העברה בנקאית שאתם היום מבצעים בחשבונכם תלויה בגורם שלישי שהיא המסלקה הבין בנקאית, ולכן את אישור העסקה הסופי אתם בדרך כלל רואים אחרי יום עסקים (מלבד אם מדובר בהעברה באותו בנק). לעומת זאת, במטבעות דיגיטליים העברות ותשלומים נסלקים מיד ומופעים או נגרעים סופית מהחשבונות המעורבים בעסקה.
| פרטי השוואה | מטבע קריפטו | מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי |
| ניהול ופיקוח | אינו מנוהל או מפוקח על ידי גורם רשמי | מפוקח ומנוהל על ידי הבנק המרכזי בו הונפק |
| פרטיות | עסקאות המבוצעות באופן אנונימי | עסקאות אינן אנונימיות, אולם נשקלת האפשרות שמתחת רף מסוים יהיה ניתן לשמור על פרטיות |
| ערך המטבע | משתנה ובעל תנודתיות גבוהה | יחס של 1:1 למטבע הרגיל |
| צורת הסליקה | תשלום מיידי | תשלום מיידי |
מאפייני המטבע דיגיטלי של בנק מרכזי
בטיוטת המודל, מביא בנק ישראל דוח משותף של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) יחד עם עוד שבעה בנקים מרכזיים בעולם, העוסק בין היתר בעקרונות היסוד ופירוט המאפיינים הבסיסיים הנדרשים ממטבע דיגיטלי שיונפק על ידי בנק מרכזי. הדוח קובע כי המטבע הדיגיטלי חייב לכלול את ארבעה עשר מאפייני הבסיס הבאים:
- יחס המרה של 1:1 עם מזומן וכסף בנקאי.
- קל ונוח לשימוש בדומה למזומן ונגיש לכל מגזרי האוכלוסייה.
- זמין לתשלומים הן בבתי עסק והן בין אנשים פרטיים.
- עלות נמוכה עד אפסית מבחינת משתמש הקצה.
- רמה גבוהה של בטיחות ועמידות למתקפות סייבר וזיופים.
- תשלום מיידי ובסליקה סופית.
- עמידות גבוהה בפני תקלות כולל יכולת לביצוע תשלום במצב של הפסקות חשמל ופגיעה בתשתיות.
- אפשרות לתשלום בעל עת 24/7/365.
- יכולת לעבד היקף גבוה של עסקאות בפרקי זמן קצרים.
- מערכת עם יכולת הרחבה והתאמה לצורכי משק עתידיים.
- יכולת אינטראקציה עם מערכות תשלום אחרות.
- גמישות לשינויי תנאים ומדיניות עתידיים.
- תשתית חוקית איתנה וסמכות ברורה של הבנק המרכזי לגבי הנפקת המטבע הדיגיטלי.
- משתתפי המערכת יעמדו בסטנדרטים רגולטוריים בדומה למשתתפים כיום בשירותי כסף רגיל.
המוטיבציות שעומדות מאחורי הנפקת השקל הדיגיטלי
כחלק מהצדקת גיבוש תוכנית הפעולה להנפקת השקל הדיגיטלי, בנק ישראל מיפה את התועלות העיקריות עבור המשק הישראלי במידה ויונפק מטבע דיגיטלי.
מבין התועלות הרבות, ציין בנק ישראל שש תועלות מרכזיות שיוצרות אצלו את המוטיבציה לקדם הנפקה:
- יצירת אלטרנטיבה יעילה, מתקדמת, זולה ובטוחה לתשלומים עתידיים בעדין הדיגיטלי, נתון שיכניס שחקנים נוספים לתחום כדוגמת חברות פינטק.
- יצירת תשתית דיגיטלית משוכללת לתשלום, עליו יפותחו יישומים שונים, כדוגמת חוזה תשלום חכם של ביצוע תשלום כנגד מסירה לשני הצדדים.
- הבטחת תפקוד תקין של מערך התשלומים בעת חירום או תקלה. לדוגמא, האפשרות לשלם עבור מוצר גם אם קיימת תקלה במסוף כרטיס האשראי.
- יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים בינלאומיים ובכך לייתר מעבר בין בנק קרוספונדנטי.
- שמירה על פרטיות המשלם בסכומים קטנים בהם נדרשת העברה דיגיטלית.
- תמיכה במאבק הממשלתי לצמצום השימוש במזומן ומאבק ב"כלכלה השחורה".
למרות האמור לעיל, בנק ישראל מציין כי ניתן להשיג חלק מהתועלות באמצעות שיפור ושכלול של מערכות התשלומים הקיימות. יותר מכך, האצת תהליך הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי, עלולה לסכן את יציבותם של הבנקים המסחריים בכך שהציבור ימיר חלק מחסכונותיו בבנקים למטבע הדיגיטלי ובכך נזילות הבנקים תיפגע והאשראי לציבור יתייקר.
נכון לתחילת שנת 2022 אין התקדמות ממשית בבנק ישראל להנפקת השקל הדיגיטלי, אולם ההיערכות כבר החלה.
