נשק יום הדין מול רוסיה

פורסם במוסף סוף שבוע הכלכלי "יום עסקים" – 3 למרץ 2022

המלחמה באוקראינה מזעזעת את העולם, ובזמן שרוסיה רומזת על שימוש בנשק גרעיני ולמרות התלות של אירופה באספקת הגז הרוסי, הודיעה בתחילת השבוע ארצות הברית יחד עם מספר מדינות על ניתוקם של מספר בנקים ברוסיה ממערכת הסוויפט (SWIFT) העולמית. רוסיה כבר הודיעה כי היא רואה בחומרה את סילוקה ממערכת התשלומים העולמית, כהצהרה של המערב על הכרזת מלחמה נגדה. יום עסקים עושה לכם סדר על יכולות הפצצה הגרעינית הכלכלית בעולם החדש

ביום חמישי שעבר פלשה רוסיה לאוקראינה, והזכירה לכולנו שמלחמות מיותרות על אגו וטריטוריה במחלוקת, עם טנקים ממש כמו בעבר הרחוק, הן עדיין דבר שיכול לקרות גם בימינו אלה. לאחר יותר מחודש בו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציב כוחות של כ-150 אלף חיילים בגבול עם אוקראינה, הוא נתן את ההוראה לפלוש. העולם לא מיהר לשלוח סיוע לאוקראינה, למרות שיחות של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, עם מנהיגי מדינות רבות באיחוד האירופי ובעולם.

ארצות הברית והאיחוד האירופי, ובעקבותיהם עוד מדינות בעולם הכריזו על סנקציות כלכליות כנגד רוסיה. חיילים לסיוע לא, אבל פגיעה בכסף הרוסי כן.

במוצאי השבת האחרונה, המערכה הכלכלית כנגד רוסיה עלתה מדרגה לאחר שהבית הלבן בוושינגטון הודיע על ניתוקם של מספר בנקים ברוסיה ממערכת הסוויפט. מהלך אסטרטגי זה הינו תוצאה של שיתוף פעולה בין מספר מדינות מרכזיות כדוגמת: קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי וארצות הברית. בהודעה הרשמית שהוציא הבית הלבן נאמר: "אנו מתחייבים להבטיח שהבנקים הרוסים הנבחרים יוסרו ממערכת הסוויפט. זה יבטיח שהבנקים הללו יהיו מנותקים מהמערכת הפיננסית העולמית ויפגעו ביכולתם לפעול עולמית".

במהלך ימי ההצהרות והגמגומים של מנהיגי המדינות הגדולות עד הפעלת הסנקציה, לא היה נראה כי באמת היא תופעל. רוסיה זיהתה את חולשת המערב שכוחם רק בפיהם והמשיכה להגביר את הלחימה, מה שגרם לבהלה בממשלת אוקראינה שבא לידי ביטוי בציוץ שהוציא שר החוץ האוקראיני, דמיטרו קולבה, מספר ימים טרום הודעת הבית הלבן: "כל מי שמפקפק כעת אם יש להחרים את רוסיה ממערכת ה-SWIFT, חייב להבין שדמם של גברים, נשים וילדים אוקראינים חפים מפשע יהיה גם על ידיהם".

ביום שלישי האחרון, לאחר הדיווחים  על כך שהפלישה הרוסית לאוקראינה לא מתקדמת כפי שקיוו בקרמלין, הכריז שר ההגנה של רוסיה סרגיי שויגו כי המבצע באוקראינה יימשך עד שמוסקבה תשיג את יעדיה, "הגנה על רוסיה מהאיום שיצר המערב". שויגו הוסיף כי רוסיה איננה כובשת את שטח אוקראינה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, יצא בדרישה למדינות המערב לחדול מהקמת מתקנים צבאיים במדינות ברית המועצות לשעבר, ואמר שהגיע הזמן שארה"ב תוציא את הנשק הגרעיני שלה משטח אירופה.

מערכת ה- SWIFT

הסוויפט הינה מערכת תקשורת עולמית מאובטחת להעברת הודעות פיננסיות בין בנקים וגופים פיננסיים. המילה SWIFT היא ראשי תיבות של "האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית" (Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication). אגודה זו נוסדה בשנת 1973 בבלגיה על ידי יותר מ-200 בנקים מ-15 מדינות שונות, שחיפשו פתרון תקשורת מאובטח ומהיר להעברת מידע פיננסי חוצה יבשות. הטכנולוגיה החדשה דאז עלתה לאוויר בשנת 1977 והחליפה את טכנולוגיית הטלקס (Telex) הוותיקה.

תשתית הסוויפט כיום משרתת מעל 200 מדינות ו-11,000 מוסדות פיננסיים וביניהם הבנקים ברחבי העולם  (כולל רוסיה) המתקשרים ביניהם במערכת הסגורה והייחודית עבורם 24 שעות ביממה. לכל חבר באגודה יש כתובת ייחודית המורכבת מ-11 תווים המהווים את תעודת הזהות שלו בקבלה ושליחת הודעות. מעל 42 מיליון הודעות ביום מועברות בין המוסדות הפיננסיים באמצעות מערכת הסוויפט, נתון המאפשר עסקאות של טריליוני דולרים כל יום בין מדינות וארגונים.

המשמעות הכלכלית של ניתוק רוסיה

הוצאת בנקים ומוסדות פיננסיים רוסים מסוויפט, לא מאפשרת להם לתקשר בצורה מאובטחת עם מוסדות אחרים ברחבי העולם. כתוצאה מכך, כלל פעילות הייבוא והייצוא הממשלתית והפרטית ברוסיה נפגעה מיידית ועלולה לגרום למחסור חמור של חומרי גלם מצד אחד, וקבלת כספים מצד שני. לבנקים הרוסים יש אפשרות לתקשר ישירות עם בנקים במדינות אחרות שלא באמצעות הסוויפט, אולם התנהלות כזאת מחזירה את הרוסים 40 שנה אחורה, מה שיקשה גם על מלווים בינלאומיים לקבל את כספם מרוסיה בדרך הרגילה. לדברי מומחים עולמיים, הסנקציה יכולה להוביל לפגיעה בכלכלה הרוסית בטווח הארוך ביותר מ-5%.

למרות שרוסיה יכולה להסתדר גם ללא הסוויפט ולמצוא פתרונות חלופיים, ניתן לראות את השפעות המיידיות שתרם מהלך ההכרזה בדמות התרסקותו של הרובל והתרסקותה של הבורסה הרוסית.

התנגדות המדינות וטיעוני ה"בעד" ו"נגד"

מהלך ניתוקה החלקי של רוסיה ממערכת התקשורת העולמית לא עבר בצורה חלקה ובתמימות דעים עולמית במדינות המזרח ואף במדינות החברות באיחוד האירופי. יש לקחת בחשבון כי בשונה מהוצאת איראן ממערכת הסוויפט, להוצאת הרוסים יש השפעות מהותיות על הכלכלה העולמית ועליית מחירים, בעיקר בתחום האנרגיה. סין, הנחשבת בת ברית של רוסיה, הוציאה הודעה חריפה על ידי דובר משרד החוץ הסיני, וואנג וונבין, בה תקפה את המערב על הטלת סנקציה כלכלית חד צדדית: "אנחנו נגד שימוש בסנקציות כדי לפתור בעיות, ועוד יותר כנגד סנקציות חד צדדיות שאין להן מנדט בינלאומי. סין ורוסיה ימשיכו בשיתוף פעולה מסחרי המבוסס על רוח של כבוד הדדי, שוויון ותועלת הדדית". ההודעה של וונבין לא הפתיעה את מדינות המערב, מאחר ובין סין לרוסיה מתקיימים קשרי מסחר עצומים, שרק גדלו עם בשנים האחרונות. בנוסף לכך, ניתן לשער שסין רואה במהלך נגד רוסיה פתח לאפשרות עתידית של המערב לפעול כנגדה בצורה דומה.

גם באירופה התמהמהו לא מעט עד שקיבלו את ההחלטה האמיצה והייחודית. הסיבה המרכזית לחשש מפני הטלת סנקציית הניתוק, נובעת מהתלות האירופאית באנרגיה הרוסית. קרוב ל-40% מהגז במדינות האיחוד האירופי מסופק על חברת גזפרום הרוסית, שהיא חברת הגז והנפט הגדולה ביותר ברוסיה. הגז הרוסי משמש לחימום בתים רבים במדינות האיחוד, ומניע לא מעט מתחנות ייצור החשמל באירופה. גרמניה ואיטליה הן המדינות עם החשיפה הגדולה ביותר לאנרגיה הרוסית, מה שהוביל להתנגשות בלתי נמנעת בין הרצון הערכי לעמוד לימינה של אוקראינה, ובין התלות הממשית במקור האנרגיה החשוב. לפני קבלת ההחלטה, איטליה הודיעה כי לא תתנגד למהלך ניתוקה של רוסיה ממערכת הסוויפט, ואף ראש ממשלת איטליה, מריו דראגי, דאג ליידע את נשיא אוקראינה בהחלטתו. אולם, לגרמניה לא היה קל לקבל החלטה בנושא. בהודעה שהוציאה גרמניה, הודגש כי היא גם תומכת בסנקציה אולם בהגבלות מסוימות כך שישפיעו על הגורמים הנכונים.

האלטרנטיבות של רוסיה

כאמור, ביום שני האחרון התעוררו אזרחי רוסיה לבוקר של פיחות דרמטי בערך מטבע הרובל, ברחובות רוסיה נצפו תורי ענק לכספומטים, החשש מהזינוק באינפלציה, וההגבלות הכלכליות התחילו להשפיע על הרוסים.

הבנק המרכזי הקפיץ את הריבית, מ-8.5% ל-20%. נזכיר כי רוסיה היא הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם.

אף פעם לא הוטלו סנקציות כלכליות כה משמעותיות על כלכלה בגודל כזה. במערב טוענים כי פוטין, העריך כי מעמדו בתור ספק אנרגיה וסחורות כה משמעותי לעולם יגרמו למערב להירתע ממנו בסנקציות כלכליות.

אך למרות זאת, המהלך הנוכחי של המעצמות כלפי רוסיה בכל הקשור לניתוקה מהסוויפט, החליש בצורה דרסטית את השפעת הסנקציה. יש להכיר בעובדה כי לא כל הבנקים ברוסיה הוצאו מהמערכת, וכי גם אלו שהוכנסו לסנקציות כלכליות הוחרגו מקבלת תשלומים לרכישת מוצרי אנרגיה כדוגמת גז, נפט וכדומה. בבית הלבן לקחו בחשבון את המצב, ובראיון שהעניקה דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, לרשת ABC היא ציינה כי סנקציות כנגד האנרגיה הרוסית לא הוסרו מעל השולחן, אבל בשלב זה הם מצמצמים את ההשפעה על השוק עולמי.

צריך לזכור כי רוסיה כבר אוימה בשנת 2014 על ניתוקה מהסוויפט, כאשר סיפחה את חצי האי קרים מאוקראינה. אולם, כדרכה של רוסיה היא איימה על המציעים כי תראה במהלך כזה כשווה ערך להכרזת מלחמה, מה שהוביל לגניזת הרעיון דאז. בכל אופן, רוסיה לא שקטה על השמרים, ודאגה לפתח מערכת מקבילה בשם SPFS שפועלת ברוסיה, אבל כמעט ולא נפוצה מעבר לגבולותיה. במאמר מוסגר, יש לקחת בחשבון כי גם איראן וצפון קוריאה שנותקו ממערכת הסוויפט עדיין ממשיכות לעשות עסקים עם מדינות אחרות, בעזרת מערכות תקשורת אחרות.

בנוסף, סין שהיא בעלת בריתה המרכזית של רוסיה, דואגת לשמן את גלגלי הכלכלה הרוסית, ומסייעת מאחורי הקלעים. רק בימים האחרונים חתמה חברת האנרגיה הרוסית גזפרום על חוזה לתכנון צינור גז לסין שיעבור דרך מונגוליה. מדובר על היקף פרויקט הכי גדול שהיה לחברה הרוסית מאז היווסדה. מהלכים אלו מתגבשים בימים האחרונים, בד בבד עם מגמה רבת שנים של סין ורוסיה להפחתת התלות בדולר האמריקאי והסתמכות על היואן הסיני.

מכות המחץ של ארה"ב ובריטניה

ארה"ב ובריטניה הבינו שלא יזכו לשיתוף פעולה מלא עם מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור לניתוק מלא של רוסיה ממערכת הסוויפט. בעקבות כך, נקטו סנקציות קשות נוספות להן השפעות ישירות ועקיפות על הכלכלה הרוסית ואישים בכירים. בריטניה הקפיאה נכסים של הבנקים הגדולים ברוסיה, יחד עם הדרתם מהמערכת והשווקים הפיננסיים במדינה, נתון שלא יאפשר לרוסים שימוש בליש"ט ויכולת לגיוס כספים ממקורות בריטים. בנוסף, הם הקפיאו נכסים של אישים בכירים וחברות גדולות ואיסור ייצוא רכיבי אלקטרוניקה היכולים לשמש לצרכים צבאיים. ארה"ב גם אסרה על ייצוא רכיבי אלקטרוניקה מתחומה שיכולים לשמש לצרכים צבאיים וגם לתעשיית התעופה. ובנוסף, אסרה על חברות ציבוריות בבעלות רוסית לגייס כספים במדינה.

צעדים כלכליים אלו, הובילו את חברת הדירוג העולמית S&P להורדת דירוג האשראי של רוסיה לסטאטוס "זבל", ודירוג האשראי במט"ח של רוסיה מ- BBBל-BB+. בהודעה שפרסמה חברת הדירוג נאמר: "לדעתנו, לסנקציות שהוכרזו עד היום עשויות לשאת השלכות שליליות משמעותיות על יכולתו של מגזר הבנקאות הרוסי לפעול כמתווך פיננסי לסחר בינלאומי". בנוסף, מסרה הסוכנות כי היא תבחן את הדירוג של רוסיה במהלך שלושת החודשים הקרובים, כאשר תהיה יותר בהירות לגבי ההשלכות של הסנקציות הכלכליות והתפתחות הסכסוך.

נשיא אוקראינה, זלנסקי, נאם ביום שלישי האחרון בנאום מוקלט בפרלמנט האירופי. זלנסקי אמר כי "המדינה בטרגדיה, אנו נלחמים על האדמה שלנו, החופש שלנו והחיים שלנו. אף אחד לא ישבור אותנו. בגלל שאנו אוקראינים. אוקראינה מקריבה את מיטב בניה בשאיפה שיתייחסו אלינו כשווים. עשרות בני אדם נהרגו בחרקוב, זהו המחיר של החופש. רוסיה תוקפת ילדים, 16 ילדים נהרגו אתמול". זלנסקי קרא לפרלמנט האירופי "להוכיח שאתם ביחד אתנו, תוכיחו שאתם אירופים אמיתיים". בסוף הנאום קיבל זלנסקי מחיאות כפיים רועמות. נשיא המועצה האירופית שארל מישל אמר: "האתגר הוא קשה מאוד וההחלטות שנצטרך להגיע אליהן יחדיו יהיו רציניות. שוב דם ומלחמה הגיעו ליבשת האירופית. ולדימיר פוטין פתח בפלישה לאוקראינה ללא הצדקה. מסיבה אחת בלבד, שאתם אזרחים אוקראינה, בחרתם בדמוקרטיה ובשלטון החוק. לא רק אוקראינה תחת מתקפה. גם הסדר העולמי והדמוקרטיה תחת מתקפה. זהו טרור גיאופוליטי. עלינו לתמוך באוקראינה, ואנו תומכים באוקראינה. יותר ויותר מדינות מצטרפות לקואליציה עם מסר אחד: רוסיה, תפסיקו עם המלחמה. לכו הביתה. אני מצדיע לנשיא זלנסקי ולאנשי אוקראינה על אומץ הלב שלהם".

ההשפעה על ישראל

מאז הכרזת הסנקציות, פנתה ארה"ב לישראל בבקשה לוודא שאין מעבר של כספים ממקורות רוסים אסורים לחשבונות בנק בישראל. בממשלה מודעים לקשרים של אוליגרכים רוסים עם פוליטיקאים ישראלים, מה שהוביל לבקשה של שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד משרי הממשלה, לנקוט במשנה זהירות מפניות שהם מקבלים מגורמים רוסים. גם במגזר העסקים היצואנים הפעילים מול השוק הרוסי מורגשת הפגיעה הכלכלית ואי הוודאות לגבי היכולת של היבואנים הרוסים לבצע תשלומים בדולרים כנגד הסחורה. עיקר הייצוא מישראל לרוסיה הוא בתוצרת חקלאית טרייה שעובדה עבור השוק הרוסי. הערכות הן כי חלק מהתוצרת החקלאית העודפת ניתן יהיה לנתב למדינות אחרות באירופה, אולם בחלק גדול אחר לא יהיה ניתן להשתמש, מה שייאלץ את החקלאים לבצע השמדה ולהפסיד מיליוני שקלים.

נכון למועד סגירת העיתון לדפוס, בנק ישראל לא יצא בהודעה מסודרת והנחיות לגבי הפעילויות הבנקאיות מול רוסיה. אולם, משרד החוץ הודיע ביום שני האחרון על הקמת צוות בין משרדי לבחינת ההשפעות וההשלכות של הסנקציות על הכלכלה הישראלית והמדיניות הנדרשת מכך.