בשנות ה-70 של המאה ה-20, חברו להם יחד מעל 200 בנקים בעולם במטרה למצוא פתרון לבעיה חשובה: כיצד ניתן להעביר מידע פיננסי בין אחד לשני בתקשורת חוצה גבולות ובצורה מאובטחת ומהירה. ארבע שנים מאוחר יותר, הוקמה בבלגיה "האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית" המוכרת בשם סוויפט (SWIFT). למרות שמערכת הסוויפט קיבלה את זכות הבכורה ומשמשת כמעט את כל הארגונים הפיננסיים ברחבי העולם, מספר מדינות ניסו להקים מערכות מתחרות דומות שלא נחלו הצלחה רבה עד כה. אז מה יש במערכת הסוויפט שמאלץ גופים פיננסיים לעבוד איתה וכיצד בכלל תקשרו עד הסוויפט?
רשת הטלקס (TELEX)
יש להכיר כי טרום עידן האינטרנט והטלפוניה העולמית, העברת הודעות אוטומטיות, מהירות ומוצפנות התבצעה באמצעות רשת הטלקס שהתבססה על גבי מכשירי הטלפרינטר. הרשת פותחה על ידי ספקי טלגרף גדולים שבנו מערכת אוטומטית שחיברה בין מכשרי הטלפרינטר באמצעות חיוג ואז העברת הודעות מוצפנות באמצעות קוד בודו (Baudot). רשת הטלקס שימשה מדינות רבות לתקשורת פנים בין המשרדים השונים, ידיעות עיתונאיות, ואישור עסקאות והודעות בין בנקים ברחבי העולם. כיום, לאור השימוש הנפוץ במערת הסוויפט, המונח "טלקס" משמש כתיאור רחב לשיטות רבות ושונות להעברת כסף בין חשבונות מקומיים ובינלאומיים. ניתן עדיין למצוא חיבור של רשת הטלקס בלא מעט בנקים, אולם בעיקר לגיבוי בלבד.
האגודה העולמית לתקשורת פיננסית
מערכת הטלקס הנפוצה דאז, שימשה את הבנקים בעולם להעברת הודעות בין אחד לשני. אולם, רצון משותף של 239 בנקים מ-15 מדינות שונות למצוא פתרון תקשורת מאובטח ומהיר להעברת מידע פיננסי עולמי הוליד בשנת 1937 בבלגיה את הסוויפט. המילה "סוויפט" SWIFT היא ראשי תיבות של "האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית" (Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication). אחת המשימות העיקריות של האגודה עד היום, היא יצירת תקנים משותפים להעברת מידע פיננסי עולמי.
הטכנולוגיה החדשה עלתה לאוויר בשנת 1977, כאשר תוך שנה גדל מספר המוסדות שהתחברו למערכת ל-518 מ-22 מדינות ששלחו ביניהם כ- 10 מיליון הודעות באותה שנה. במהלך השנים, האגודה הרחיבה את מעגל המוסדות הפיננסיים כדוגמת: בורסות, ברוקרים, מוסדות סליקה, חברות ביטוח ועוד.
כיום, משרתת המערכת כ-11,000 מוסדות פיננסיים במעל 200 מדינות, המתקשרים ביניהם במערכת הסגורה והייחודית עבורם 24 שעות ביממה. מנתונים שמדדה האגודה, עולה כי במערכת הסוויפט עוברים בממוצע מידי יום 42 מיליון הודעות, כאשר רק 40% הינן הודעות תשלום והיתר הודעות הנוגעות למסחר בניירות ערך, אבטחה ועוד.
תקנים ואוטומציה במערכת הסוויפט
החזון המרכזי והשאפתני באותם הימים בהקמת האגודה, היה ליצור שירות להעברת הודעות פיננסיות בצורה אוטומטית ומאובטחת. בכדי שגופים שונים יוכלו להבין אחד את השני ולהעביר מסרים מדוייקים, אוטומטיים ומאובטחים, פרסמה האגודה תקנים ייעודיים בהם משתמשי המערכת נדרשים לעמוד. תקנים אלו שוכללו במהלך השנים יחד עם קהילת המשתמשים הבינלאומית, כך שתקני האגודה אומצו גם על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO).
תקני הסוויפט כוללים בין היתר את חלקי הנתונים שניתן לכלול בהודעות, הגדרות של נתוני החובה והרשות, הפעולות הצפויות להתבצע ממקבל ההודעה וכן הסדר שבו יש לשלוח ולקבל הודעות.
בין BIC ל-IBAN
בכדי לזהות את שולחי ומקבלי ההודעות, מוגדר בסוויפט לכל חבר באגודה קוד מזהה עסקי הידוע גם בשם BIC (Business Identifier Code) שמורכב מ-8 או 11 תווים אלפאנומריים המהווים בעצם את תעודת הזהות שלו. מבנה הקוד במערכת הסוויפט מוגדר על פי התקן הבינלאומי ISO 9362וקוד המדינה על פי התקן הבינלאומי ISO 3166. לדוגמא, הקודים הדיגיטליים של מדינת ישראל הם: IL או ISR וכן קוד נומרי: 376.
לעומת ה-BIC המשמש לזיהוי הבנק או הגוף הפיננסי, ישנו גם תקן בינלאומי לזיהוי חשבונות בנק המוכר בשם IBAN (International Bank Account Number) על פי התקן הבינלאומי ISO 13616. מבנה ה-IBAN מורכב ממחרוזת של תווים הכוללים בין היתר את: סימון המדינה, הבנק, הסניף, מספר חשבון וכן ספרות ביקורת. להלן דוגמא לקוד IBAN בישראל (משמאל לימין):
| מספר חשבון (13 תווים – 5 אפסים ועוד 8 ספרות מספר חשבון בכדי להגיע ל-13 תווים) | קוד סניף (3 תווים) | קוד בנק (3 תווים. לדוגמא: לאומי – 010, פועלים – 012) | מספר ביקורת (2 תווים – מוקצים אוטומטי עם פניה לבנק) | קוד מדינה (2 תווים) |
| 00000FFFFFFFF | AAA | ZZZ | XX | IL |
גם קוד ה-BIC וה-IBAN נדרשים יחד לטובת העברת הודעות ותשלומים, מאחר והראשון משמש לזיהוי הבנק או הגוף הפיננסי והשני משמש לזיהוי חשבון הבנק הספציפי אליו מועברים או נשלחים ההודעות והכספים.
להלן דוגמאות למספרי ה-BIC של מספר בנקים בישראל:
| שם הבנק | קוד זיהוי במערכת הסוויפט (ה-BIC) |
| בנק הפועלים | POALILITXXX |
| בנק לאומי | LUMIILITXXX |
| בנק מזרחי | MIZBILITXXX |
| בנק הבינלאומי | FIRBILITXXX |
| בנק דיסקונט | IDBLILITXXX |
כיום, ישנם לא מעט אתרים המציעים בדיקה לנכונות מספרי IBAN וה-BIC ומומלץ להיעזר בהם בכדי להימנע מהונאות וטעויות.
סוגי הודעות במערכת הסוויפט
כל הודעות הסוויפט כוללות את הביטוי "MT" שמשמעותו סוג הודעה (Message Type), כאשר כל סוג הודעה מורכב ממספר תלת ספרתי המציין את הקטגוריה, הקבוצה והסוג. ישנן תשע סוגי קטגוריות לפי החלוקה הבאה:
- הודעות MT1xx – תשלומים והמחאות של לקוחות. לדוגמא, הודעת ""MT103 הידועה משמשת להודעה על העברת כספים בינלאומית בודדת כדוגמת העברת סכום כסף של יבואן ישראלי ליצואן בחו"ל.
- הודעות MT2xx – העברות של מוסדות פיננסיים. לדוגמא, הודעת ""MT200 משמשת לבקשת העברת כספי השולח לחשבונו במוסד פיננסי אחר באותו מטבע.
- הודעות MT3xx – אג"ח ממשלתי, מט"ח, שוקי כסף (פורוורד וכדומה) ונגזרות. לדוגמא, הודעת ""MT321 משמשת לבקשת הסדר להלוואה או פיקדון של צד שלישי
- הודעות MT4xx – מסמכים לגבייה. לדוגמא, הודעת ""MT410 משמשת בשיטת תשלום "מסמכים לגבייה" את הבנק הגובה ליידוע הבנק המעביר כי קיבל את המסמכים.
- 5. הודעות MT5xx – פעולות בניירות ערך. לדוגמא, הודעת ""MT502 משמשת להזמנת קניה או מכירה של ניירות ערך ומשמשת לתקשורת בין ברוקרים וסוחרים מורשים.
- הודעות MT6xx – סחר בסחורות. לדוגמא, הודעת ""MT604 משמשת לבקשה ממקבל ההודעה להעביר ערך או למסור פיזית סוג וכמות של סחורה לגורם מסויים.
- הודעות MT7xx – אשראי דוקומנטרי וערבויות. לדוגמא, הודעת ""MT700 משמשת להודעה על פתיחת אשראי דוקומנטרי על ידי הבנק הפותח (היבואן).
- הודעות MT8xx – המחאות נוסעים. המחאות אלו הם שיקים מיוחדים המונפקים לנוסעים לחו"ל על שם רוכש השיקים וניתן לפדותם כנגד הצגת דרכון.
- הודעות MT9xx – סטאטוס לקוח ומצב חשבון . לדוגמא, הודעת ""MT901 משמשת להודעת בעל חשבון על זיכוי חשבונו בסכום כסף מסוים על ידי מוסד פיננסי.
מבנה ההודעות במערכת הסוויפט
תקני הסוויפט כוללים בין היתר את חלקי הנתונים שניתן לכלול בהודעות, הגדרות של נתוני החובה והרשות, הפעולות הצפויות להתבצע ממקבל ההודעה וכן הסדר שבו יש לשלוח ולקבל הודעות. ההודעות במערכת הסוויפט נקראות "SWIFT FIN", כאשר משמעות המילה "FIN" היא "מידע פיננסי -Financial Information".
ההודעות מסווגות לקטגוריות בנושאים מסויימים ומורכבים ממספר תלת ספרתי, כאשר לכל ספרה קיימת משמעות. לדוגמא: בהודעה MT103 (Message Type) ספרת המאות "1" מייצגת את קטגוריית ההודעות העוסקות בתשלומים והמחאות של לקוחות ואילו ספרות העשרות והאחדות "03" מייצגים את סוג ההודעה הספציפית באותה קטגוריה ובמקרה שלנו "העברת כספים בינלאומית בודדת".
כל הודעה מורכבת ממבנה מוגדר ומדוייק בהשפעת הודעות הטלקס שהזכרנו בטור הראשון. ניתן לחלק את מבנה ההודעה ל-3 חלקים: כותרות, גוף ההודעה וסימני זיהוי ופיסוק.
לדוגמא, פסקת הודעת טקסט תמיד תתחיל בסוגר שמאלי מסולסל, ספרת השדה ונקודתיים "{6:", כאשר סימן הזיהוי לסיום הפסקה יהיה מקף וסוגר ימני מסולסל "-}".
שדה הכותרת וגוף ההודעה
כפי שציינתי לעיל, כל הודעה מורכבת משדות בעלות מספרים וקודים במבנה שונה כפי שהוגדרו בסוויפט. ניתן להבין יותר לעומק על מבנה השדות מעותק הודעת הסוויפט של העברת כספים בינלאומית (MT103) שהתקבל מהבנק הרביעי בגודלו בעולם –HSBC:
- כפי שניתן לראות, מסמך ההודעה מחולק ל-4 חלקים המופרדים בקווים מקווקווים.
- החלק העליון מכיל את שם הבנק ששלח את הודעת הסוופיט ומועד הוצאת ההודעה.
- החלק השני שנקרא "Instance type and Transmission" (סוג וצורת שידור ההודעה), מכיל את צורת העברת ההודעה (טכנולוגיה), רמת דחיפות (רגילה, גבוהה) ועוד.
- החלק השלישי שנקרא "Message Header" (כותרת ההודעה) מכיל את האלמנטים הבאים: סוג ההודעה במקרה שלנו – העברת כספים בקוד 103, פרטי השולח, פרטי המקבל, שם ומספר חשבון הבנק, קוד הIBAN של השולח והמקבל וכן קוד הסוויפט (BIC) אותו הזכרנו בטורים הקודמים.
- החלק הרביעי שנקרא "Message Text" (הודעת טקסט) מכיל את פירוט ההודעה לפי שדות המורכבים ממספרים ואותיות באנגלית. כל שדה מכיל טקסט או פירוט רלוונטי כפי שהוגדר בנהלי הסוופיט. לדוגמא, שדה "32A" מכיל את תאריך הערך, סוג המטבע וסכום העברה. דוגמא נוספת הוא שדה "71A" שמציין מי נושא בעמלות העברה (השולח או המקבל), כאשר במקרה המתואר במסמך השולח שהוא הלקוח של בנק HSBC משלם את העמלה. בהזדמנות זו אציין כי נשיאה בחוב תשלום העמלות נקבע מראש על ידי שני הצדדים.
בשני העשורים האחרונים, מערכת הסוויפט השתכללה וחזקה את יכולתה להתמודד עם הודעות מורכבות בעלות משתנים ומסדי נתונים רבים. גם השימוש המוגבר ברשת האינטרנט והרצון של לקוחות לקבל מידע מהיר ומדויק עשו את שלהם על מקבלי ההחלטות באגודה, כך שכיום האגודה מתהדרת בכמעט 0% תקלות תקשורת ובעיות אוטומציה. הבלעדיות הכמעט מוחלטת של מערכת הסוויפט לתקשורת בין ארגונים פיננסיים, אפשרה מצד אחד את מהירות הפיתוח והרצון להיטיב עם 11 אלף המשתמשים, אולם מאידך חשפה גם צדדים יותר נסתרים בדמות מלחמה כלכלית גרעינית בלחיצת כפתור אחת.
