גידור מט"ח – עסקת פורוורד

עסקת פורוורד
רו"ח יניב כהן

במציאות תחרותית משתנה, בה התנודתיות בשערי מט"ח היא גבוהה ובמיוחד לאור השפעות ספקולטיביות בשוק המט"ח העולמי, פעולות הגנה של יבואנים ויצואנים על עסקאותיהם חשובה ביותר. פעולות ההגנה למי שמשתמש לא מעט במסחר העולמי וחשוף לתנודתיות שערי המטבעות השונים, מסייעות הן על רווחיות העסקה, הגנה על שווים של הנכסים הפיננסיים, תזרימי המזומנים ועוד פעולות עסקיות.

עסקאות ההגנה במט"ח הנפוצות ביותר הינן עסקאות פורוורד ואופציות מט"ח כדוגמת אופציות CALL ו-PUT. יש לקחת בחשבון כי למרות שכותרת הטור מדברת על גידור והגנה, מדובר בכל זאת בהתעסקות בנכסים פיננסיים ואופציות הנתונים לתנודות ושינויים של גורמים רבים ושונים. לכן, ככל שטווח העסקה רחוק יותר, רמת אי הוודאות עולה ואיתה רמת הסיכון לביצוע עסקת הגידור. לכן, מומלץ להיעזר באנשי מקצוע מהתחום, ובין היתר באנשי המקצוע מחדרי המסחר בבנקים השונים לפני שמקבלים החלטה על פעולת הגנה כזאת או אחרת.

בין יבואנים ליצואנים בעסקאות הגנה

בישראל רשומים יבואנים רבים מענפי פעילות שונים. יבואנים נדרשים להמיר את השקלים שברשותם למטבע החוץ אותו הם נדרשים לשלם ליצואן בחו"ל, לכן כל יבואן מעוניין ששער המט"ח יהיה כמה שיותר נמוך בהשוואה לשער השקל. יוצא מכך, שיבואנים חשופים לסיכון של התחזקות המט"ח לעומת המטבע השקלי, מה שנקרא בהגה המקצועית: "פיחות של השקל".

את הסיכון איתו מתמודדים יבואנים ניתן להבין מהדוגמא הבאה: חברת מזגני ישראל בע"מ רכשה בינואר מלאי של 5,000 מזגני אינוורטר ממפעל בסין לקראת הקיץ הקרב בסכום כולל של 5 מיליון דולרים (1,000 דולר למזגן). שווי העסקה בשקלים נכון למועד העסקה עומד על 16 מיליון ש"ח (לפי שער של 3.2 ש"ח לדולר אחד). תנאי העסקה הם שהתשלום למפעל בסין יועבר בעוד 3 חודשים, כאשר הסחורה תצא לארץ. לאחר שלושה חודשים שער הדולר-שקל עלה ב-20 אגורות (ל-3.4 ש"ח). כתוצאה מכך, החברה נאלצת לשלם למפעל 17 מיליון ש"ח במקום 16 מיליון ש"ח, קרי – 1 מיליון ש"ח יותר ממה שתכננה לשלם!

בהשוואה ליבואנים, יצואנים מקבלים את תמורת השירותים והמוצרים שמוכרים לחו"ל במט"ח לעומת ההוצאות השוטפות שלהם שמשולמות בארץ בשקלים. בשונה מיבואנים, "פיחות של השקל" מהווה עבור היצואנים בשורה טובה, כך שהתמורה שיקבלו תהיה שווה יותר. אולם, ירידה בשער המט"ח מסכנת אצלם את רווחיות העסקה ופרמטרים נוספים שהוזכרו בתחילת הטור כפי שניתן להבין מהדוגמא הבאה: חברת פרחים ישראל בע"מ סגרה עסקת ייצוא פרחי נוי לגרמניה בהיקף כספי של חצי מיליון אירו. שע"ח אירו-שקל עומד במועד העסקה על 3.5 ש"ח, כאשר התשלום יתקבל בעוד כחצי שנה בהתאם לתנאי התשלום שנסגרו. אם שער האירו בעוד חצי שנה יעמוד על 3.4 ש"ח (ירידה של 10 אג'), אזי החברה בישראל תקבל 50 אלף ש"ח פחות ממה שתכננה לקבל בעוד כל הוצאותיה בישראל משולמות בשקלים.

בשביל מקרים כאלו ודומיהם, לא מעט יבואנים ויצואנים מבצעים עסקאות הגנה שעולות כסף בדומה לפוליסת ביטוח, ומבטחות אותם מפני ירידות או עליות על השער המבוקש.

עסקת פורוורד (Forward transaction)

עסקת פורוורד נפוצה מאוד ומשמשת כעסקת החלפה בין שני צמדי מטבעות למסירה בתאריך עתידי, החל מ-3 ימי עסקים ועד שנה (ובמקרים חריגים ניתן ליותר משנה). העסקה עצמה יוצרת ודאות לגבי תזרים המזומנים העתידי הצפוי למבצע העסקה, כאשר שערי החליפין ידועים מראש. עלויות העסקה כבר נמצאות בגובה שער החליפין המהווה בעצם את רכיב הסיכון לשינוי בשער. במילים יותר פשוטות, על ידי עסקת פורוורד הבנק מתחייב למכור לכם ואתם מתחייבים לקנות ממנו בתאריך עתידי מסוים מט"ח בהתאם לשער החליפין שנקבע מראש. כמובן שקיים סיכון לעסקה, והוא שאם שערי השוק באותו מועד היו אטרקטיביים יותר ממה שנקבע בין הבנק לבניכם, יוצא שתידרשו לקנות מט"ח בעלויות גבוהות יותר מהקיים בשוק. כמובן, שניתן גם לבצע עסקה הפוכה במהלך אותו פרק הזמן עד מימוש העסקה, ובכך לסגור את הפוזיציה ולקבע רווח או הפסד עד אותו רגע.

שער הפורוורד (החליפין העתידי) תלוי ב-2 גורמים עיקריים:

  1. שער הספוט (Spot) בעת ביצוע העסקה.
  2. הפרש הריביות בין שני צמדי המטבע.

בכדי להבין  את עסקת הפורוורד, נחזור למקרה של חברת יבואנים ישראל בע"מ שרכשה מזגנים בהיקף כספי של 5 מיליון דולר, שייצאו משערי המפעל בסין בעוד 3 חודשי. שער הדולר עמד על 3.2 לשקל אחד במועד אישור ההזמנה וסמנכ"ל הכספים בחברה מעוניין להגן על עצמו מפני עליית שער ולשם כך מבצע עסקת פורוורד לפי שער של 3.25 ובכך קיימת התחייבות של הבנק למכור לחברה דולרים בעוד 3 חודשים לפי שער החליפין שהוסכם ולא משנה מה יהיה השער באותו מועד. באמצעות עסקה זו סמנכ"ל הכספים מבטיח לעצמו את שער הדולר במועד תשלום העסקה וכך מבטח את רווחיות העסקה ואת תזרים המזומנים של החברה. כמובן, שמדובר בהגנה אבל עם סיכון בצידה, כך שגם אם שער החליפין יהיה נמוך יותר מתחייבת החברה לרכוש את הדולרים במחיר שסוכם ולהפסיד את ההפרש.

עסקאות פורוורד צמודות מט"ח (NDF)

בסעיפים הקודמים הסברתי כי בעסקת פורוורד, שני הצדדים (הבנק מצד אחד והלקוח מצד שני) מתחייבים לבצע את עסקת המט"ח לפי השערים שסוכמו. לפיכך, במועד מימוש העסקה, הבנק מוכר בפועל מט"ח תמורת שקלים של הלקוח לפי שער הפורוורד.

לעומת האפשרות הקודמת, קיימת גם אפשרות של שני הצדדים לבצע עסקת פורוורד שאין בה העברה ממשית של מטבעות, אלא רק תשלום הפרשי השערים שבין שער הפורוורד שסוכם עליו לבין שער השוק במועד מימוש העסקה. עסקה זו ידועה גם בשם "עסקת הפרשים NDF (Non Deliverable Forward)", שמשמעותה עסקת פורוורד שלא ניתנת למסירה. מאוד נפוץ שבעלי עסקים וחברות שלהם עסקים במדינות בהם המטבעות אינם סחירים (כדוגמת הרופי ההודי), מגינים על פעילות ההשקעות שלהם באמצעות עסקת הפרשים. אולם, שיטת הגנה זו יכולה לשמש לכל סוג של מטבע כדוגמת האירו והדולר.

אין לראות במאמר ובתוכנו משום שיווק ו/או ייעוץ השקעות או הגנה על עסקאות בינלאומיות או תחליף לכזה. מומלץ להעזר באנשי מקצוע מהתחום.

תרצו לשתף את המאמר הלאה?

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה
יניב כהן
לוגו - רו"ח יניב כהן

בואו נדבר!