כל יבואן או יצואן שעובד עם חדרי העסקאות של "עושי השוק", יודע לבקש ציטוט של שער המטבע אותו הוא מעוניין לקנות או למכור. האם זה מחייב? וגם איך קשור שער הSPOT והפיפסים לחישוב הציטוט?
מחזור המסחר במטבע חוץ עומד על מעל ל-5 מיליארד דולר ביום. מדובר על שוק עם הנפח הפיננסי הגדול ביותר בעולם. השוק פעיל 24 שעות במסחר על פני שלושת היבשות: מיום ראשון בלילה (לפי שעון ישראל) של פתיחת המסחר ביום שני באוסטרליה וניו-זילנד, ועד סגירתו בליל שישי (שעון ישראל) עם סגירת המסחר בניו-יורק.
באחד המאמרים הקודמים עסקנו בסוגי השערים השונים ולמה הם משמשים בפועל. בטור זה נכיר את הפרקטיקה הנהוגה בשלבי קניה ומכירת מט"ח.
ציטוט שערי קניה ומכירה
כל יבואן או יצואן שעובד עם חדרי העסקאות של "עושי השוק" כדוגמת הבנקים ובגופים פיננסים וברוקרים ייעודיים, יודע לבקש ציטוט של שער מטבע החוץ אותו מעוניין לרכוש או למכור. מחיר הציטוט שננקב על ידי אותם גופים, סופיים ומחייבים את אותו גוף כלפי הלקוח למשך זמן מוגדר. מנגד, הלקוח אינו מחויב לבצע את העסקה על פי השער המצוטט, ויכול בו זמנית לבקש ציטוטים מגופים שונים איתם עובד ולבחור את המחיר הכי אטרקטיבי בהתאם לשיקול דעתו.
יש לקחת בחשבון, כי כל ציטוט הוא ספציפי ללקוח המבקש ובהתאם לשיקול דעתו של הגוף המציע. בציטוט נלקחים בחשבון בין היתר: אופי העסקה עבורה נדרש המט"ח, תנאי השוק באותו זמן, היקף העסקה, הצעה טלפונית או אלקטרונית, מדיניות ניהול סיכונים ועוד. לפיכך, יכול לקרות מצב בו שני יבואנים מבקשים מאותו בנק ציטוט לשער הדולר בזמן מסויים, ואחד יקבל מחיר (ציטוט) אטרקטיבי יותר מהשני.
שער ה-SPOT ושער ערך היום
שער הספוט (SPOT) לרוב לא מוכר או מוזכר בעסקאות היומיומית, אלא בעיקר משמש את חדרי המסחר בינם לבין חדרי מסחר אחרים בחישוב שער קניה או מכירה עכשווי או עתידי. שער הספוט הוא שער של יום הערך לעסקת המרת מט"ח בעוד 2 ימי עסקים ממועד קבלת ביצוע העסקה. בעסקה זו לא באים לידי ביטוי ריביות, ימי שבת, חגים ומועדים שאינם ימי ערך. לדוגמא, עסקת ספוט שהתבצעה ביום שישי, תסתיים ביום שלישי מאחר וימי שבת וראשון אינם ימי ערך בשוק המט"ח, כאשר בפועל שני ימי העסקים הינם יום שני ושלישי.
בפועל מקובל יותר להשתמש ב"שער ערך היום", שבעצם משקף את שער החליפין הנוכחי של המטבע המבוקש. השער הנוכחי מחושב על בסיסו של שער הספוט בתוספת הפרשי הריבית עבור הקדמת המחיר ביומיים. לדוגמא: יבואן אשר מבקש לקבל ציטוט לקניית דולרים בשער הנוכחי, בעצם מבקש מהגוף הפיננסי לסגור לו מחיר לעכשיו, כאשר הגוף הפיננסי רוכש את הדולרים במחיר של עוד יומיים (שער הספוט). לפיכך הגוף הפיננסי חייב לחשב את הפרשי הריבית על הקדמת הכסף ולהוסיף לשער הספוט, וכך מתקבל השער הסופי.
פיפס (Price Interest Points)
שערי המט"ח באים לידי ביטוי ב-4 ספרות אחרי הנקודה העשרונית, כאשר פיפס מייצג את הספרה הרביעית אחרי הנקודה העשרונית. לדוגמא אם שער הדולר נסחר ב 3.1326 והוא ירד ל-3.1322, אזי השער ירד ב-4 פיפסים.
ההפרשים בין שער קניית המט"ח (Ask/Offer) המצוטט על ידי הבנק (השער הגבוה) לביו שער המכירה (BID) המצוטט (השער הנמוך) נקרא מרווח (Spread). לדוגמא, במידה ושער הקניה של דולר עומד על 3.1412 לעומת שער המכירה שעומד על 3.1310, אזי המרווח עומד על 102 פיפסים ( 102 = 1,412-1,310).
כיצד מחשבים בישראל את שערי החליפין של מטבעות שונים בעולם?
שערי החליפין בין השקל למטבעות שונים בעולם, נגזרים משערי החליפין של דולר כנגד השקל ושל הדולר כנגד מטבעות אחרים.
לדוגמא, כאשר יבואן מעוניין לרכוש סחורה בלירה שטרלינג, אזי חישוב שער הליש"ט/שקל לקניה ומכירה נגזר מחישוב של שער הדולר/שקל לאותו זמן בהשוואה לשער הליש"ט/דולר לאותו זמן. האיחוד בין שערי המטבעות השונים, מביאים לידי ביטוי את שער הליש"ט/שקל. כך שאם שער הדולר/שקל לקניה עומד על 3.1412 ושער הליש"ט/דולר באותו זמן עומד על 1.3532, יוצא מכך ששער הליש"ט/שקל עומד על: 3.1412X1.3532 = 4.2506.
אין לראות במאמר ובתוכנו משום שיווק ו/או ייעוץ השקעות או הגנה על עסקאות בינלאומיות או תחליף לכזה. מומלץ להעזר באנשי מקצוע מהתחום.
