במהלך השנים האחרונות פותחה אחת המערכות המורכבות ביותר במערכת הבנקאית בעלות של מאות מיליוני ש"ח. המערכת הושקה ב-22 לאוגוסט 2021 ומאפשרת כיום לכל בעל חשבון בנק, להעביר את חשבונו באופן מקוון, ללא עלות ותוך 7 ימי עסקים. מטרות העל של בנק ישראל בפיתוח המערכת הם בין היתר שיפור תנאי השירות ללקוח והגברת התחרות בין הבנקים תוך שמירה על רצף שירותים פיננסיים של הלקוח העובר. האמת היא שלקוחות לא יעברו בנק אם אין להם סיבה מהותית, וזאת לאור עלויות נמוכות עד אפסיות של החזקת חשבון עו"ש ופוטנציאל חיסכון מזערי במעבר בין בנקים. אז למה בכלל פותחה המערכת ואיך היא בדיוק עובדת?
בשנת 2018 פרסם בנק ישראל בדוח הסקירה השנתי על מערכת הבנקאות, כי הוא פועל יחד עם משרד האוצר להגברת התחרות במערכת הבנקאית על ידי פישוט המעבר של לקוחות בין בנק לבנק באופן מקוון. בנק ישראל הודיע כי בוצע תיקון לחוק הבנקאות, בו נקבע כי על כל בנק להקים מערכת מקוונת לניוד חשבונות בנק עד שנת 2021. ובאמת ב-22 לספטמבר (2021) עלתה מערכת ניוד החשבונות לאוויר בכל הבנקים בישראל.
את מודל המעבר בקליק לקחו מקבלי ההחלטות בבנק ישראל מבריטניה בה הוקמה מערכת דומה. מחברי הדוח פרסמו כי יש לקחת בחשבון שמדובר במערכת מורכבת, שהקמתה ותפעולה מוערכים בכמה מאות מיליוני ש"ח. והמעניין הוא שבאותה נשימה, עדכנו כי בבריטניה בה כבר הוטמעה המערכת לא השתנה שיעור המעבר בין חשבונות העו"ש, וגם הם מעריכים שבישראל לא ישתנה מספר המעברים לאחר הקמת המערכת. אז למה בכל זאת בחרו בבנק ישראל לחייב את הבנקים בהקמת המערכת יקרה כל כך, אם בפועל הציבור הישראלי לא צפוי להיעזר בה?
אותו חשבון בנק במשך 16 שנים
מנתוני בנק ישראל עולה כי לקוח ממוצע מחזיק באותו חשבון בנק כ-16 שנים ומעל רבע מהציבור יותר מ-20 שנים. מסקר שערכה לפני מספר שנים חברת BankRate בארה"ב, עלה כי הסיבות העיקריות למעבר חשבון בין בנקים נובעות בעיקרן משינוי במקום מגורים או מקום העבודה ומעמד אישי (נישואין/גירושין). דבר דומה ניתן למצוא גם בבריטניה, שם רשות התחרות הסבירה כי לקוחות לרוב לא יעברו בנק אם לא נתקלו בבעיה נקודתית מול הבנק ואינם רואים תועלת פיננסית מהמעבר.
גם אצלנו בישראל, מעריכים מקבלי ההחלטות, כי לקוחות לא יעברו בנק אם אין סיבה מהותית, וזאת לאור עלויות נמוכות עד אפסיות של החזקת חשבון עו"ש ופוטנציאל חיסכון מזערי כתוצאה ממעבר לבנק אחר. גם כאשר לקוח אינו מרוצה מהשירות ומאיים בעזיבה, הבנק צפוי להציע הטבות והוזלה בעמלות בכדי להשאירו.
ניתוק קשר הנאמנות בדור הצעיר
ממצאים בסקר שערכה חברת GALLUP בארה"ב ומביא בנק ישראל בדוח, הוא כי צעירי דור Y (ילידי שנות ה-80 וה-90) צפויים לעבור מבנק לבנק פי 2.5 מאשר בני 50 – 70. את הסיבות לשינוי מסביר בנק ישראל בירידה בקשר הנאמנות האישי עם הבנק. כולנו חווינו את ההתייעלות שעברה המערכת הבנקאית בשנים האחרונות באיחוד סניפים, קיצוץ תקנים והעברת ביצוע פעולות שוטפות באתר האישי ובאפליקציות. עם התפתחות השירותים הדיגיטליים, אין כמעט צורך להתנהל ישירות מול בנקאי, ומנהלי סניפי בנק כיום מתגאים שאין כמעט לקוחות שמגיעים אליהם לסניף והרוב מתבצע בדיגיטל או בטלפון. כתוצאה מכך, הבנקאי האישי כבר לא כל כך אישי כמו פעם, מה שמוביל להיחלשות הקשר בין הלקוח לבנק.
מה כן גורם לנו להעביר חשבונות בנק?
כפי שאנו מבינים, להעביר את חשבון העו"ש לבנק אחר זו פעולה הכי פחות משתלמת אצל מרבית האנשים בארץ ובעולם. ובכל זאת, ישנם גורמים שכן משפיעים עלינו לשקול מעבר לבנק אחר ופעמים אף לפעול אקטיבית בנושא. בנק ישראל מצא כי השירותים הנוספים כדוגמת: אשראי בנקאי, פיקדונות, חסכונות, תיקי ניירות ערך, משכנתא ועוד הם אלו בעלי ערך כלכלי גבוה שלקוחות נותנים את משקל דעתם לבנק בו ינהלו את חשבונם. בכ-70% מהמקרים בתקופת המעבר בין בנקים, נמצא כי הלקוח העובר צרך מוצר פיננסי נוסף על חשבון העו"ש כדוגמת הלוואות ופיקדונות. נמצא כי כיום מרבית אללו שעוברים בין הבנקים או פותחים חשבון בנק נוסף, הם לקוחות שפעילים יותר פיננסית.
המערכת החדשה צפויה לפתח את המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות השונים. לדוגמא, לקוח שמנהל תיק ניירות ערך בבנק מסוים לא היה טורח להעביר את ניהול תיק מניותיו לבנק אחר בשביל חיסכון מזערי. אולם, המומחים מקווים שבעקבות קלות המעבר הדיגיטלי הלקוח כן ישקול בחיוב להעביר את תיק המניות בקליק ובעקבות כך התחרות בין הבנקים על לב הלקוח תגבר. דבר נוסף שמקווים בבנק ישראל להשיג בעקבות המהלך הוא הצטרפותם וחיזוקם של בנקים חדשים כדוגמת הבנק הדיגיטלי הראשון בבעלות פרופ' אמנון שעשוע.
המורכבות בהטמעת המערכת בישראל
יש לזכור כי המודל עליו התבססו בבנק ישראל הוא המודל הבריטי. אולם, גם כאן מקבלי ההחלטות השכילו להבין מראש כי לא ניתן להשוות בין צורכי הלקוחות בישראל למקביליהם בבריטניה וכי מעבר חשבונות לא יהיה כל כך פשוט. לדוגמא, בישראל נפוץ השימוש בשיקים דחויים, מה שיאלץ את המערכת לרמת מורכבות של כיבוד שיקים ישנים בחשבון החדש. דבר נוסף הוא שחלק ניכר מחשבונות משקי הבית מצויים ביתרת חובה (משיכת יתר), ולאו דווקא ירצה הבנק החדש לרכוש את חוב הבנק הישן בהעמדת אשראי ללקוח החדש.
בנק ישראל הקים לטובת הנושא אתר ייעודי, עם מענה מפורט על השירות החדש. הבאתי עבורכם את הנקודות החשובות שפרסם בנק ישראל בנוגע לשירות:
האם השירות כרוך בתשלום?
"לא. אחד מעקרונות הבסיס הוא שהניוד והניתוב הם ללא עלות ללקוח".
איך מגישים את הבקשה?
"על מנת להעביר את הפעילות מבנק אחד לבנק אחר, יש לוודא כי בבנק אליו מעוניינים לעבור קיים חשבון פעיל. לאחר מכן, יש להיכנס לאתר האינטרנט או לאפליקציה של הבנק אליו מעוניינים להעביר את הפעילות ולהגיש בקשה בהתאם".
אילו חשבונות ניתן/לא ניתן להעביר במסגרת השירות?
"מרבית מחשבונות העו"ש (עובר ושב) למשקי הבית יהיו ניתנים לניוד". לעומת זאת, לא יהיה ניתן להעביר "חשבונות תאגיד או חשבונות שקיימת לגביהם מורכבות / מניעה משפטית, כגון: חשבונות מעוקלים, חשבונות נאמנות חשבונות המנוהלים על ידי אפוטרופוס וכיוצא בזה".
תוך כמה זמן החשבון יועבר מהבנק הישן לחדש והאם ניתן לבטל הבקשה במהלך התהליך?
"ככלל, הניוד יתבצע תוך 7 ימי עסקים מיום הגשת בקשה תקינה לניוד. באפשרות הלקוח לבחור מועד מאוחר מ – 7 ימי עסקים להשלמת תהליך הניוד, ובתנאי שהעברת הפעילות תתבצע עד 30 ימי עסקים מיום הגשת בקשה תקינה. בחירה של מועד מאוחר יותר יכולה להתבצע, למשל, על מנת לוודא כי עד להשלמת התהליך התקבל אמצעי תשלום חלופי, כמו כרטיס אשראי מהבנק החדש. המבקש יכול לבטל את הבקשה לניוד עד לסוף היום ה-6 של תהליך ההעברה".
האם הבנק אליו מוגשת הבקשה למעבר יכול לסרב?
"הבנק יכול לסרב לבקשת הניוד רק במקרים הבאים: יתרת חוב שהבנק החדש לא מוכן לקבל, יתרת זכות שלא עומדת במגבלות הבנק החדש, טרם חלפו 3 חודשים ממועד ביצוע ניוד קודם, הלקוח המבקש החל תהליך סגירת חשבון בבנק הישן, אי עמידה בכללי הנגיד מסיבה אחרת, קיימת יתרת חוב בחשבון הישן שהבנק החדש לא מוכן לקבל, קיימת יתרת זכות בחשבון הישן שלא עומדת במגבלות הבנק החדש".
אילו פעולות ינוידו אוטומטית והאם ניתן להעביר רק חלק מהפעילות הפיננסית בחשבון?
"הפעולות שינוידו אוטומטית הן: "יתרות זכות וחובה בשקלים (לעניין יתרות חובה, בכפוף להסכמת הבנק החדש), יתרות זכות וחובה במטבע חוץ (בתנאי שהבנק החדש מנהל יתרות באותו המטבע), הרשאות לחיוב חשבון עובר ושב, הוראות קבע, שיקים שניתנו מפנקסים שהונפקו על ידי הבנק הישן ואשר יוצגו לאחר מועד המעבר – יוצגו ישירות לחשבון החדש, שיקים שהופקדו למשמרת עם תאריך פירעון עתידי, ניירות ערך (ישראליים וזרים) הניתנים להעברה הרשאות לחיוב בכרטיס חיוב חוץ בנקאי, הרשאות לחיוב בכרטיס חיוב בנקאי. לא ניתן להעביר רק חלק מהפעילות הפיננסית בחשבון מבין הפעילויות המפורטות לעיל. כך לדוגמא לא ניתן להעביר רק יתרות זכות, ללא שיקים, או רק הרשאות לחיוב חשבון ללא ניירות ערך הניתנים להעברה".
אילו פעולות לא ינוידו אוטומטית?
"הפעולות שלא ינוידו אוטומטית הן: " הלוואות ואשראי (לרבות הלוואות לדיור), פיקדונות ותוכניות חיסכון, ניירות ערך שאינם ניתנים להעברה, כספות ומוצרים פיננסיים המשועבדים לטובת הבנק להבטחת אשראי. לגבי מוצרים שאינם מתניידים אוטומטית, על הלקוח ועל הבנק הישן להגיע להסכמות לעניין אופן ההתנהלות וההתחשבנות לאחר מועד המעבר".
מה קורה לפעילות ותנאי החשבון הישן עד המעבר בפועל?
"מהיום השני, לא ניתן לשנות את בעלי החשבון וליזום פעולות חדשות בחשבון הנושאות אופי מתמשך שיש בהן כדי לחייב את החשבון החל מיום המעבר. בין היתר, פעולות בנושאי הרשאות לחיוב חשבון, הלוואות, שיקים וכיוצ"ב. כמו כן, לא ניתן להמשיך ולבצע שימוש בכרטיס חיוב בנקאי. ביום המעבר, לא ניתן לבצע פעולות בחשבון הישן, לרבות משיכת מזומן. על אף האמור לעיל, הבנק הישן רשאי לאפשר ללקוח לבצע פעולות יזומות חדשות בחשבון, בתנאי שאלו נדרשות לצורך המשך הפעילות שנותרת בבנק הישן לאחר הניוד, והבנק המתחייב לאפשר המשך קיומן לאחר יום המעבר. הלקוח המבקש זכאי שההטבות וההנחות בבנק הישן ישמרו לו לפחות למשך 3 חודשים ממועד הגשת הבקשה אלא אם נקבע אחרת בהסכם בינו לבין הבנק, כך שגם אם התחרט וביטל הניוד, לא תהיה פגיעה בהטבות ובהנחות שניתנו לו".
האם ניתן לחזור בעתיד להשתמש במספר החשבון הישן?
"עם השלמת המעבר של הלקוח בין הבנקים, ובמידה ולא נותרה כל פעילות בבנק הישן, החשבון ייסגר. במקרה בו תיוותר פעילות שאינה ניתנת להעברה ייסגר החשבון הישן לפעילויות חדשות מסוג הפעילות שהועברה. אם לקוח מעוניין לחזור לפעילות פיננסית שוטפת בבנק הקודם שלו, הבנק הקודם שלו יפתח לו חשבון חדש והוא יקבל מספר חשבון חדש".
מה כולל שירות "עקוב אחרי" במעבר בין בנקים?
"שירות "עקוב אחרי" (ניתוב) מאפשר העברה אוטומטית של הפעילות הפיננסית של הלקוח מהבנק הישן לבנק החדש במשך שנתיים מיום המעבר. פעילות זו מקנה ללקוח את הביטחון שכל חיוב או זיכוי שהוצגו בחשבונו הישן ינותבו אוטומטית לחשבונו החדש, כך שניתן לשמור על רציפות בניהול החשבון, ללא צורך ביצירת קשר עם הגורמים המחייבים את החשבון הישן (כגון חברת חשמל או חברת תקשורת) או מזכים אותו (כגון מעסיק המזכה את החשבון במשכורת או המוסד לביטוח לאומי המזכה אותו בקצבאות למיניהן) ועדכונם בפרטי החשבון החדש שלו במהלך תקופת הניתוב. השירות ניתן ללא עלות וניתן בכל שלב לבקש לעצור את ניתוב הזיכויים והחיובים מהחשבון הישן לחשבון החדש".
לפרטים נוספים מומלץ להיכנס לאתר ייעודי שהקים בנק ישראל בנושא בכתובת: www.switchbank.org.il
