התפרסם בשבועון הכלכלי יום עסקים 28.07.2022
מתחילת השנה כספי הפנסיה והחסכונות שלנו המושקעים בשוק ההון איבדו מערכם עשרות אחוזים בד בבד עם אינפלציה שגואה בעולם, מה שגורם כיום לטלטלה וחוסר וודאות בקרב משקיעים ותיקים רבים. שיטות שונות שהופעלו על ידי בנקים מרכזים עולמיים לבלימת האינפלציה לא הצליחו עד כה לרסן את התנודתיות בשווקים ומדד ה-S&P500 הידוע נכנס בחודש האחרון למצב המכונה "שוק דובי". בטור זה אענה על שאלות שעלו מקוראי השבועון בעקבות השינויים הכלכליים
שמעתי על מדדי מניות שנפלו והגיעו לשוק דובי. האם יש לחשוש מכך?
שוק דובי (Bear Market) מציין מגמה מתמשכת של ירידות בשוק ההון ב-20% מנקודת השיא של מדדי מניות מובילים כדוגמת מדד ה – S&P500, נאסד"ק, דאו ג'ונס ועוד. לעומת זאת, שוק שורי (Bull Market) מציין את המגמה ההפוכה בשוק ההון של עליות בשוק ההון ב-20% מנקודת השפל של המדדים המובילים. לדוגמא, מדד S&P500 השלים ירידה של 22% ב-13 ליוני בחודש שעבר לעומת הנקודה בה היה בתחילת ינואר השנה. בהסתכלות על מדד הנאסד"ק ניתן לראות כי הוא נמצא בשוק דובי כבר מחודש מרץ, בעקבות השפעתם הגדולה של מניות הטכנולוגיה על מדד זה.
מסקירה שערכו כלכלנים לגבי תקופות בהם היו השווקים בתקופות של שוק דובי מאז מלחמת העולם השנייה, עלה כי בממוצע תקופת הירידות נמשכה כמעט שנה, לעומת שנתיים בהם לקח לשוק לחזור לרמתו לפני הירידות. יוצא מן הכלל תחילת תקופת הקורונה בשנת 2020 בה חווינו כולנו שוק דובי במרץ של אותה שנה ויציאה ממצב זה חמישה חודשים לאחר מכן, באוגוסט 20. מצב של שוק דובי עשוי לאותת על מיתון מתקרב ועל חששות של משקיעים מקטסטרופות עולמיות כדוגמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והחשש לזליגה שתוביל למלחמת עולם. יש לקחת בחשבון שהשקעה לטווח ארוך בשוק ההון מביאה איתה בסיכומו של יום יותר עליות מאשר ירידות. אולם, לא ניתן אף פעם לתזמן את זמן הכניסה והיציאה משוק ההון.
מה הקשר בין המודל הצ'יליאני בחיסכון הפנסיה שלנו לשוק דובי?
למרות חשיבותם האדירה של חסכונות הפנסיה לרמת החיים הכלכלית של כולנו בגיל השלישי, מרביתנו לא מתעניינים או מעוניינים להבין את מדיניות ההשקעות על חסכונות אלו. אפקט העדר גרם לכך שמעל 90% מחסכונות הפנסיה נוהלו במסלול הכללי גם עבור צעירים שהתחילו את חייהם התעסוקתיים עם פתיחת קופת פנסיה חדשה וגם עבור בני הגיל השלישי שעמדו רגע לפני יציאה לפנסיה עם צבירות כספים מכובדות. ברור הדבר כי במסלול הכללי שחשוף באופן ניכר גם למדדי מניות בעלות פוטנציאל שינוי מיידי עם סיכון להפסד ניכר, חשופים שניהם באותה מידה.
בכדי לא להעמיד את הגיל השלישי בפני אסון כלכלי להפסד רב של כספי פנסיה שחסכו לאורך כל חייהם במיוחד בתקופות בהם שורר שוק דובי, רשות שוק ההון החלה ביישום המודל הצ'יליאני (צ'ילה הייתה המדינה שהנהיגה מודל זה) בשנת 2016 בו מתאימים את רמת הסיכון בהתאם לגילו של החוסך. הנחת העבודה היא שככל שהחוסך צעיר יותר, אזי ניתן לבחור ברמת סיכון גבוהה יותר לעומת חוסך הקרוב לגיל הפנסיה בה רמת הסיכון תהיה נמוכה יותר. לפיכך, בקרנות הפנסיה יצרו מספר מסלולי ברירת מחדל בהתאם לגיל החוסכים: עד גיל 50, גילאי 50-60 וגילאי 60 פלוס. ההבדלים בין המסלולים הוא במשקל המניות (רמת סיכון גבוהה) באחוז גבוה בגילאים הנמוכים לעומת משקל אג"ח ממשלתיות שעולה בגילאים המבוגרים.
יש לשים לב, כי כל גוף המנהל קרנות פנסיה וקופות גמל חייב להודיע ברבעון האחרון של כל שנה את מדיניות ההשקעות שלו בכל אחד מהמסלולים בשנה הבאה.
מדוע נבחרו בכלל דוב ושור לתאר מצב בשוק המניות?
האמת היא שהמקורות לשימוש בביטויי דוב ושור לעולם שוק ההון אינם כל כך ברורים, אולם מצאתי שני הסברים שאולי יכולים להניח את הדעת:
- אופן הלחימה – המונחים נלקחו מהצורה שבה כל חיה תוקפת את יריביה. שור לרוב ידחוף ויעיף את יריבו בקניו למעלה באוויר (מגמה עולה) ואילו דוב ידחוף את יריבו עם כפיו כלפי מטה (מגמה יורדת).
- קונוטציית מסחר היסטורית – מכירים את הביטוי "לחלק את עור הדוב לפני שהוא ניצוד"? מדובר על ביטוי שנלקח ממשל צרפתי מן המאה השבע עשרה ("אל תמכור את עור הדוב לפני שהרגת אותו"), המתאר מסחר היסטורי בעורות דובים עוד לפני שניצודו. אותם מתווכים ציפו לירידה בעלויות הקניה של העורות לעומת המחיר הגבוה שסגרו במכירה. אותה ציפייה קיימת גם בשוק ההון בו מוכרים מניות בשלב ירידה מתוך ציפייה לרוכשם חזרה במחיר נמוך יותר.
בנק ישראל העלה את הריבית ב-1.15% תוך 3 חודשים לרמה של ראינו שנים רבות, מה הסיבות לעלייה?
לבנק ישראל תפקידים רבים בהשגת מטרותיה של המדיניות הכלכלית בישראל. מבין תפקידיו ניתן למנות: תמיכה בצמיחה ותעסוקה, צמצום פערים חברתיים, שמירה על יציבותה ופעילותה הסדירה של המערכת הפיננסית ועוד. אולם, התפקיד העיקרי עליו אמון הבנק הוא שמירה על יציבות המחירים, קרי, שמירה על ערך הכסף של כולנו. יציבות מחירים מסירה אי וודאות בשווקים ומהווה אבן יסוד ליצירת תנאים לצמיחה מתמשכת של התוצר והתעסוקה.
מזה תקופה ארוכה מורגשת בעולם וגם אצלנו עליית מחירים גבוהה במוצרים ושירותים המכונה "אינפלציה". חלק ניכר מעליית המחירים נובע מהשפעות הקורונה שגרמה למחסור ברכיבים ועלויות שילוח גבוהות, החלק האחר מופנה למלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה בין היתר לעליית מחירי הדלק והתבואה והיתר לעליית המחירים השוטפת בעולם. ככל שהאינפלציה גבוהה ומשתנה תדיר, קשה מאוד ליצרנים וגם צרכנים לתכנן את צריכתם וקניותיהם מה שעלול לגרום לבלבול ואף סחרור של המשק ברכישות בהולות ולא רציונאליות ("כי תכף המחיר יעלה") לבין עליות מחירים מצד הספקים ("שלא אפסיד כסף מעלות הקניות שעולה"). יש לקחת בחשבון כי אינפלציה גם פוגעת בדירוג האשראי של המשק מצד אחד ומייקרת את גיוס הכסף של המשק ממקורות שונים מצד שני, וכן פגיעה בהשקעות שזורמות למשק שלא ברור מה יהיה ערך ההשקעה בעוד פרק זמן בעקבות שחיקת ערך הכסף.
הממשלה עם נגיד הבנק קובעים יעד ליציבות מחירים בעלייה שנתית של בין 1% ל-3% במדד המחירים לצרכן. לטובת השגת היעד פועל הבנק במגוון כלים העומדים לרשותו כדוגמת עליית מחיר הריבית של בנק ישראל לטווח קצר. ריבית זו מהווה בסיס למחיר של הכסף בין בנק ישראל לבנקים בישראל (בקנייה כסף מבנק ישראל ופיקדונות של כספי בנק ישראל בבנקים). עליית מחיר גיוס הכסף תעזור בצינון הביקוש לכסף וכתוצאה מכך להקטנת קניות וביקוש (יש פחות כסף לקנות) והנה בלמנו את עליית המחירים.
האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 4.1%, רחוק מעבר ליעד המקסימאלי של 3% שהזכרנו למעלה. בדיוני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, המתכנסת כל חודש, עולים חששות מהמשך עליית האינפלציה עד לשנת 2023 מצד אחד, אולם מביעים אופטימיות שהעלייה בישראל נמוכה משמעותית ממדינות אחרות בעולם (ארה"ב – 9.1%!). לטובת צינון ההתלהבות אביא אנקדוטה ששמעתי מכלכלן מאקרו בכיר שאינני זוכר את שמו, שהעלייה בישראל מתונה מכיוון שנכנסנו לעליות המחירים הנוכחיות כבר עם מחירים גבוהים יחסית לעומת העולם (ההשוואות הידועות של מוצרים בסופרמרקט בישראל מול מקבילו באירופה).
כיצד עליית הריבית של בנק ישראל קשורה אלינו הצרכנים ובעלי העסקים?
כפי שהזכרנו, עליית הריבית משפיעה על מחיר הכסף שקונים הבנקים מבנק ישראל. כתוצאה מכך, הבנקים מגלגלים את עליית המחיר עלינו הצרכנים ובעלי העסקים. כידוע, ריבית הפריים הידועה היא שילוב של ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. עד אמצע חודש אפריל האחרון (2022), ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1% וריבית הפריים על 1.6% (1.5%+0.1%). בשלושת החודשים האחרונים, בנק ישראל העלה את הריבית המוניטרית ב-1.15% ל-1.25%, כך שריבית הפריים עומדת היום על 2.75%!
המשכנתאות שלנו מורכבות בין היתר מרכיב הפריים וגם ההלוואות שלקחנו וניקח, מה שיוצר עבורנו עלייה במחיר גיוס הכסף. במידה ומחיר הכסף עולה צרכנים ייקחו פחות מימון ומינוף לרכישת מוצרים, נכסים ומותרות מה שעשוי לצנן את הביקוש וכתוצאה מכך את עליית המחירים.
לדוגמא, משפחה עם מסלול משכנתא על בסיס הפריים (למשל: פריים מינוס 0.5%) של חצי מיליון ש"ח לתקופה של 20 שנים תשלם כל חודש 2,600 ש"ח לעומת 2,300 ש"ח שהייתה משלמת טרום העליות האחרונות, תוספת של 3,600 ש"ח בשנה להוצאות משק הבית. מבחינת עלויות ריבית המשפחה תשלם קרוב ל-65,000 ש"ח יותר ריבית לעומת המצב לפני עליית הריבית של בנק ישראל.
האם עליית הריבית תעזור גם בהורדת מחירי הדיור?
מחירי הדיור עלו ב-12 חודשים האחרונים בקצב מסחרר של 15.5% ושיא המשכנתאות נשבר השנה מספר פעמים ועומד על ממוצע של מעל 13 מיליארד ש"ח בחודש אחד (מרץ 22). בבנק ישראל מאמינים שעליית הריבית תצנן ולו במעט את שוק הדיור בכלל ואת המשקיעים בנדל"ן בפרט. אולם, יש לקחת בחשבון כי מחירי הדיור בישראל מושפעים בעיקר ממחסור בקרקעות והתחלות בנייה לעומת קצב גידול האוכלוסייה. ניתוח של המועצה הלאומית לכלכלה המבוסס על תחזית גידול האוכלוסייה, מעלה כי נדרש להוסיף למשק 55 אלף דירות מידי שנה עד 2025 בכדי לעמוד בביקוש. בשנים האחרונות קצב התחלות הבניה יחד עם התחדשות עירונית היה נמוך מהיעד. אולם, נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי ברבעון האחרון לשנת 2021 יחד עם הרבעון הראשון לשנת 2022 החלו בבניית 40 אלף יחידות דיור, המצביעות על קצב שנתי של 80 אלף דירות.
הגידול בהיצע הדירות יחד עם עליית הריבית יכול ותבלום את העלייה המופרזת של מחירי הדירות והנגשתם למרבית הציבור בישראל.
